מה היא למידה מבוססת רגש?
למידה מבוססת רגש היא גישה ללמידה המתמקדת בתפקוד הרגשי והרגשות של הלומדים. במקום להתעסק באופן ישיר בהעברת מידע וידע פנימי לתלמידים, למידה מבוססת רגש מתחילה בהבנה ובתמיכה ברגשותיהם של תלמידים כחלק אינהרנטי מתהליך הלמידה. הרעיון המרכזי מאחורי למידה מבוססת רגש הוא שרגשות ותחושות של תלמידים משפיעים על יכולתם ללמוד, להבין ולהשתנות. על פי מאמר שבחן את השפעת הלמידה הרגשית במוסדות חינוך נמצא כי תוכנית למידה מבוססת רגש (SEL;למידה חברתית-רגשית) הניבו השפעות חיוביות משמעותיות על הכישורים, העמדות, ההתנהגות והביצועים האקדמיים של התלמידים (Durlak et al., 2011, p. 405).
המבנה המרכזי של למידה מבוססת רגש הוא המצב הרגשי של התלמידים הכולל רגשות, תחושות ותגובות רגשיות שהם חווים בחייהם. הרגשות משפיעים על הלמידה ועל היכולת שלנו לעבוד ולהתקדם. כשהתלמידים מרגישים מוגבלים, דחויים או כאשר הם מפקפקים בעצמם, זה יכול להשפיע על יכולתם ללמוד ולהתפתח. לכן, למידה מבוססת רגש מתמקדת בפיתוח מודעות לרגשות, בחיזוק יכולות לנהל רגשות בצורה בריאה ובבניית יסודות לעבר מצב רגשי חיובי.
במערכת למידה מבוססת רגש, המורים מתמקדים ביצירת סביבת למידה חינוכית תומכת, שמקנה לתלמידים כלים לניהול רגשותיהם. הם עשויים להשתמש בטכניקות כמו שיחות מעוררות הבנה, תרגולי רגישות, תרגולי התבוננות ושימוש באמנויות יצירה כדי לסייע לתלמידים להבין, לשלוט ולבנות יחס חיובי עם רגשותיהם. על-פי תוצאות המחקר של דורלק נמצא כי קידום יכולות חברתיות ורגשיות של התלמידים היא עדיפות חינוכית עם יתרונות ארוכי טווח. (Durlak ושות', 2011, עמ' 426)
ביבליוגרפיה:
Durlak, J. A., Weissberg, R. P., Dymnicki, A. B., Taylor, R. D., & Schellinger, K. B. (2011). The impact of enhancing students' social and emotional learning: A meta-analysis of school-based universal interventions. Child development, 82(1), 405-432.
חשיבות השפה הרגשית במוסד החינוכי
השפה הרגשית במוסד החינוכי אוחזת במשמעות עצומה ומשפיעה באופן עקרוני על איכות החוויה החינוכית של התלמידים. היא מתייחסת ליכולת להביע ולהבין רגשות באופן תפיסתי ואינטימי, לתמיכה בפיתוח רגשות חיוביים ולניהול רגשות בצורה בריאה. השפה הרגשית משפיעה על מערכות היחסים, על היכולת להתמודד עם קשיים ועל התפתחות העצמיות הרגשית של התלמידים.
להלן כמה נקודות המדגישות את חשיבות השפה הרגשית במוסד החינוכי:
- תחושת ביטחון ושייכות: השפה הרגשית מקנה לתלמידים את היכולת להבין ולבטא את רגשותיהם, מה שמשפיע על תחושת הביטחון והשייכות של תלמידים בתוך הסביבה החינוכית. התלמידים יכולים לבטא בחופשיות את רגשותיהם, מה שיכול לקדם את תחושת הביטחון והתרבות הרגשית במוסד החינוכי.
- יכולות תקשורת ואמפתיה: השפה הרגשית מאפשרת לתלמידים לפתח יכולות תקשורת איכותיות, להבין ולתמוך ברגשות של עצמם ושל אחרים. היכולת להביע את הרגשות בצורה בריאה ולהבין את רגשותיהם של אחרים מקנה לתלמידים כלים לתקשורת יעילה, שיתוף פעולה ותחושת שותפות, סובלנות ואמפתיה.
- ניהול רגשות והתמודדות עם קשיים: השפה הרגשית מאפשרת לתלמידים ללמוד ולפתח כלים לניהול רגשות בצורה בריאה ולהתמודד עם קשיים ואתגרים בחיים היומיומיים ובלמידה. זה כולל הבנה של הרגשות שלהם, יכולת להתמודד עם מתחים, פיתוח תחושת הביטחון והתמיכה העצמית.
- יצירת סביבת למידה חיובית: השפה הרגשית תומכת במוסד החינוכי ויכולה להביא לייצירת סביבת למידה חיובית. תלמידים שמתאמנים בשפה רגשית מפתחים יכולת להתמודד עם מצבים מורכבים, לתמוך זה בזה ולבנות יחסים חברתיים חיוביים.
באופן כללי, השפה הרגשית מקנה לתלמידים את היכולת לתת מענה אמיתי לרגשותיהם ולהתמודד בצורה בריאה עם אתגרים רגשיים בחיים. היא משפיעה על תחושת הביטחון, שייכות ורוגע בתוך הסביבה החינוכית ומסייעת לתלמידים בהתבגרות רגשית ופיתוח חוסן נפשי.
מאיזה גיל מדברים עם ילדים על רגשות?
ניתן לדבר עם ילדים על רגשות מגיל צעיר מאוד, כבר בשנותיהם הראשונות במערכת החינוך בגילאי שלוש-ארבע. בעצם, גיל הילד הקטן הוא הזמן המתאים להנחלת שפה ושיח רגשיים ויש ללמד רגשות בסיסיים כגון; שמחה, עצב, כעס ופחד. כבר מגיל צעיר, כאשר הילד בסביבה בטוחה ותומכת, ניתן לשפר את תודעתו לרגשות שונים וללמד אותו לזהות אותם ולתת להם שמות.
החשיבות היא ליצור סביבה תומכת ותקשורת פתוחה עם הילדים כדי לאפשר להם לבטא את רגשותיהם, ללמוד כיצד להתמודד עם הרגשות בצורה בריאה ולפתח את יכולתם האמפתית. זה יכול להתבצע דרך שיחות פתוחות עם ילדים, שירים, סיפורים ועוד. ניתן לשתף את הילד במשחקים רגשיים ובפעילויות שמסייעות לו להבין רגשות שלא רק שלו, אלא גם של אחרים. כל אלו מבצעים תהליכי למידה על רגשות ופיתוח הבנה רגשית המותאמת להתפתחותו הרגשית-קוגניטיבית של הילד.
ככל שהילד מתבגר, ניתן להרחיב את הדיאלוג על הרגשות למצבים רגשיים מורכבים יותר, כמו תסמונת התבודדות, עצב וכו'. יש לספק תמיכה ולתת לילדים את הכלים להתמודד עם הרגשות הללו ולפתח את יכולתם לבנות תחושת עצמאות ותמיכה עצמית.
מומלץ להיות גמישים ולהתאים את הדיאלוג על רגשות לגיל, תפיסת העולם והיכולות הפיזיות והאינטלקטואליות של הילד. כל ילד הוא ייחודי ויש להתעסק עם רגשותיו באופן המתאים לו, בהתאם להתפתחותו האישית.
ביבליוגרפיה:
- Denham, S. A., & Kochanoff, A. T. (2002). Parental contributions to preschoolers' understanding of emotion. Marriage & Family Review, 34(3-4), 311-343.
- Harris, P. L., & de Rosnay, M. (2007). Picturing the child's understanding of emotion: The emotion book project. Cognitive Development, 22(3), 609-629.
עידוד שיח רגשי בקרב המשפחה
להלן כמה רעיונות לפעילויות הורה-ילד שיכולות לעודד שיח רגשי בקרב המשפחה:
סיפורי ילדים: בחרו ספרי ילדים שעוסק ברגשות וחוויות רגשיות שונות. קראו אותם יחד ודברו על הרגשות המופיעים בסיפורים. שאלו את הילדים על הרגשות שלהם ביחס לסיפור ועל הרגשות שהם מזהים בעצמם.
משחק הרגשות: צרו משחק רגשות בו תכתבו על כרטיסיות מגוון של רגשות שונים. תערבבו אותם וביחרו כרטיס באקראי. הילדים יצטרכו לתאר את הרגשות המופיעים על הכרטיס הנבחר ולדבר על חוויות או מצבים בהם הם הרגישו כך.
חופשת סיפור: הקדישו זמן יומי בו יושבים יחד כמשפחה ומדברים על חוויות רגשיות של היום. תשאלו את הילדים על הרגשות שלהם במהלך היום ושתפו גם אתם כהורים את רגשותיכם וחוויותיכם.
משחקי תפקוד חברתי: ספקו פעילויות בהן הילדים יכולים להתנהל בתפקודים חברתיים ולעבוד על הבנת הרגשות והתקשורת הרגשית. לדוגמה, משחק חברתי כמו "טלפון שבור" שבו המילים המועברות בסבב הן רגשות.
יצירת תצלומים רגשיים: בחרו נושא או תחום רגשי (לדוגמה: שמחה, עצב, כעס וכו') ובקשו מהילדים לצלם תמונות שמתארות את הרגשות הללו. לאחר מכן, יחד עם הילדים, תדברו על התמונות ועל הרגשות שהן מזכירות.
שימו לב לגיל הילדים והתאימו את הפעילויות ליכולותיהם הפיזיות והרגשיות. צרו אווירה פתוחה וקבלו את רגשותיהם של הילדים בכבוד והבנה, ללא שיפוטיות או ביקורת.
פעילויות לעידוד השפה הרגשית בגן הילדים
להלן כמה רעיונות לפעילויות שיעזרו לעידוד השפה הרגשית בגן הילדים:
משחקי תפקוד חברתי: ספקו פעילויות שבהן הילדים יכולים לשחק תפקודים חברתיים. זה יכול לכלול משחקי דמות, משחקי דמיון ומשחקי קבוצה שידרשו לשיח ותקשורת רגשית בין הילדים.
הילדים מספרים סיפורים: תכננו פעילות בה הילדים יכולים לספר סיפורים אישיים או מדומים. זה יכול לעורר דיון על הרגשות, חוויות ומצבים רגשיים שונים.
תיאטרון חופשי: הקימו פינת תיאטרון בכיתה בה הילדים יכולים לבצע סצנות שמשקפות רגשות ומצבים רגשיים שונים. זה יעודד אותם לבטא את רגשותיהם בדרכים יצירתיות ומובנות.
חוגי יצירה רגשית: ארגנו חוגים שבהם הילדים יוכלו לבטא את רגשותיהם באמצעות יצירה אמנותית. לדוגמה, חוג אומנות, חוג יצירה, חוג עיצוב, או חוג ציור.
התרשמות מתמונות ותצלומים: הציעו לילדים להביא תמונות או תצלומים מביתם או מחוויות שונות ולתאר את הרגשות שהם מרגישים כאשר הם מסתכלים על התמונות. העסיקו אותם בשאלות פתוחות על הרגשות, התחושות והזכרונות שמתעוררים בהם.
שימו לב לגיל הילדים והתאימו את הפעילויות ליכולותיהם הפיזיות והרגשיות. חשוב ליצור אווירה נעימה שתגרום לילדים להרגיש רגועים ובטוחים בביטוי רגשותיהם.
איך מדברים על רגשות עם ילדים ובני נוער? שיח רגשי בכיתה
להבנת עולמם הפנימי של ילדים ובני הנוער נדרשת תקשורת פתוחה ומשתפת, הנה כמה טיפים לדיבור על רגשות עם ילדים ובני נוער בכיתה:
יצירת סביבה תומכת: יצירת אווירה פתוחה ובטוחה בכיתה היא הצעד הראשון ליצירת שיח רגשי. ילדים ובני נוער צריכים להרגיש שהם נשמעים ומובנים על מנת שיהיו מוכנים לשתף פעולה ולדבר על רגשותיהם.
דגש על השאלות הנכונות: שאלו שאלות פתוחות ובקשו לקבל תשובות מפורטות, אשר יכולות לפתוח את שערי השיח הרגשי. לדוגמה, במקום לשאול "איך אתה מרגיש?" ניתן לשאול "איך הרגשות שלך משפיעות על התנהגותך?"
הבנת נקודת המבט של הילדים: כאשר הילדים מבינים שאתם מתייחסים ברצינות לרגשותיהם ומקבלים אותם כפי שהם, הם יותר מוכנים לשתף פעולה ולשתף בשיח רגשי. הקשיבו לדבריהם, נסו להבין את נקודת המבט שלהם והיו פתוחים לשמוע דעות מופנמות ושונות.
דוגמא אישית: הוו דוגמה טובה לילדים ובני הנוער על ידי הבעת רגשותיכם, חוויותכם ותחושותיכם האישיות ממקרי חיים שונים. שיתוף שכזה יכול להוביל להתנעה יותר גדולה של שיח רגשי בכיתה.
שימוש בחומרים חינוכיים: חומרים חינוכיים כמו סיפורים, דמויות, סרטים או תמונות יכולים לשמש כמקור השראה ולפתח שיח רגשי. בזמן שימוש בחומרים כאלה, שאלו את הילדים על הרגשות שהם מזהים בדמויות או במצבים שונים.
קידום הבנת רגשות אחרים: למדו את הילדים ובני הנוער להבין ולזהות את רגשות האחרים. זה יכול לכלול משחקי תפקוד, סיפורים או תרגול יכולות רגשיות. זה יעזור להם להבין את רגשות האחרים ולהתנהל בצורה רגשית נכונה במערכות חברתיות.
עיקרי העזרה בשיח רגשי עם ילדים ובני נוער הם להאזין בפתיחות, להבין, להעניק תמיכה ולהשקיע זמן ומשאבים בכדי לפתח יכולות שיח רגשי מוצלחות.
האם יש קשר בין שיח רגשי למניעת התנהגויות סיכון
שיח רגשי הינו כלי חשוב במניעת התנהגויות סיכון ובקידום התמודדות רגשית חברתית בריאה. קיים קשר ישיר בין קיום שיח רגשי לבין מניעת התנהגויות סיכון. שיח רגשי עם ילדים ונוער יכול לשפר את הבנתם והתמודדותם עם רגשות שונים ולסייע בצורה יעילה יותר במניעת התנהגויות סיכון.
השיח הרגשי מאפשר לילדים ולנוער לבחון ולהבחין בין רגשותיים הפנימיים השונים. דרך השיח, הם מקבלים את הכלים הנדרשים כדי להבין ולהתמודד עם רגשות כמו עצב, חשש, אכזבה או כעס. זה עוזר להם לשפר את תחושת העצמאות, את היכולת להתמודד עם מצבים רגשיים מאתגרים ולבנות יכולות חברתיות ותקשורתיות.
דיבור על רגשות באופן פתוח ומודע יכול לסייע לילדים ולנוער להתמודד במצבי סיכון כמו התמכרויות, אלימות או התנהגות סוציאלית לא הולמת. על ידי פיתוח היכולת להביע רגשות בצורה ברורה ומבוססת, הם יכולים לזהות תחושות כמו עצבות, לחץ או ייאוש שעשויות להביא להתנהגות סיכון, ולמצוא דרכים להתמודד עם רגשות אלו בצורה בריאה ובונה.
בנוסף, קיום שיח רגשי מעניק לילדים ונוער תחושת ביטחון שבאפשרותם לפנות למבוגרים והם יקבלו תמיכה והבנה.
דרכי התערבות במצבים חברתיים יומיומיים בכיתה
לקידום אקלים רגשי מיטבי
התערבות במצבים חברתיים בכיתה יכול להיות כלי יעיל לקידום אקלים רגשי מיטבי. להלן יוצגו דרכים שונות להתערבות שעשויות לסייע בקידום אקלים רגשי מיטבי:
- תמיכה ושיח פתוח: יצירת סביבה תומכת בכיתה שבה התלמידים מרגישים בנוח לשתף רגשות וחוויות. זה יכול לכלול מעגלי שיח, עידוד לשאול ולהקשיב לרגשות של הילדים, הבנת וקבלת הרגשות באופן אמפתי וקשוב.
- שיעורי רגשות: לימוד והבנה של רגשות ותחושות שונות במסגרת הכיתה. זה יכול לכלול משחקי תפקוד חברתי, פעילויות כתיבה ועיצוב של יומן רגשות, דיונים קבוצתיים על רגשות מסויימים ועוד.
- חשיבה חיובית ותמיכה: הכנסת מודלים חיוביים ותומכים לחברים בכיתה. זה יכול לכלול הערכה ועידוד של מעשים טובים, תמיכה ברגעים קשים, ליווי וחיבור בין חברי הכיתה.
- פעילות יצירתית ואומנותית: פעילויות כמו אומנות, כתיבה, תיאטרון ומוזיקה עשויות לאפשר לתלמידים לבטא את רגשותיהם וחוויותיהם בדרך יצירתית.
- שיתוף פעולה ועבודה בצוות: עבודה קבוצתית ושיתוף פעולה עשויים ךתמוך באקלים רגשי מיטבי על ידי קידום יכולות חברתיות ועידוד קשרים חברתיים.
כל דרך או פעילות עשויה לתת מענה לצרכים הרגשיים של הילדים ולסייע בקידום אקלים רגשי מיטבי בכיתה. חשוב לציין שהתערבות רגשית וחברתית צריכה להתבצע בתמיכת כלל המבוגרים המשמעותיים – צוותים חינוכיים והורים.
איך לתמוך בילדים בתהליכים רגשיים?
נתיבים שונים יכולים לסייע בתמיכה בילדים בתהליכים רגשיים. הנה כמה דרכים פרקטיות לתמיכה בילדים בתהליכים רגשיים:
- הקשבה אמפתית: האזנה פעילה וממוקדת לרגשות של הילדים. חשוב לתת להם לבטא את הרגשות שלהם בחופשיות ובכבוד, ולהראות שאנחנו מבינים ומקשיבים להם.
- התעוררות לרגשות: לסייע לילדין להכיר ולהבין את הרגשות השונים שלהם וללמוד להביע אותם בצורה מותאמת לגילם. זה יכול לכלול שימוש במילים, ביטוי פיזי (שימוש בתרגילי נשימה עמוקה, מנחי גוף) , או אמצעים יצירתיים כמו ציור או כתיבת שיר.
- מסגרת תומכת: יצירת סביבה תומכת בכיתה או בבית הספר שבה הילדים יכולים לשתף בנושאים רגשיים ולקבל תמיכה מהקהילה הבית ספרית וההורים. זה יכול לכלול שימוש בפורומים רגשיים, מעגלי שיח או תוכניות תמיכה פרטניות.
- לימודי תפקוד חברתי: לעזור לילדים לפתח מיומנויות חברתיות כמו קשיבות, יכולת להבין נקודת מבט של אחרים, יכולת לתמוך ולתת מענה לרגשות של אחרים.
- תמיכה מקצועית: במקרים שבהם התהליך הרגשי של הילד מחריף או מורכב מידי, יתכן ויהיה צורך בתמיכה מקצועית נוספת כמו טיפול רגשי, קבוצות למיומנויות חברתיות או ייעוץ פסיכולוגי.
התמיכה בתהליכים רגשיים של ילדים דורשת רגישות, הבנה והתמודדות מצד המבוגרים. היכולת לתמוך בילדים בתהליכים הרגשיים שלהם יכולה להוות להם מפתח לקידום התפתחות רגשית וחברתית בריאה.
מודעות רגשית - טיפוח אדם בעל גרעין עוצמה אישי וחוסן פנימי
מודעות רגשית היא תהליך שבו אדם מתמודד ומבין את הרגשותיו הפנימיות ואת הרגשות האחרים, ומסוגל להשפיע עליהן בצורה בריאה ובונה. הטיפוח של אדם בעל גרעין עוצמה אישי וחוסן פנימי כולל את התפתחות המודעות הרגשית אשר מהווה את היכולת לזהות ולנהל את הרגשות שלנו ושל אחרים בצורה תפקודית ובריאה. הטיפוח של מודעות רגשית יכול לסייע לפתח גרעין עוצמה אישי וחוסן פנימי. הנה כמה טיפים לטיפוח מודעות רגשית:
- הכירו את הרגשות שלכם: חשוב להבין ולזהות את הרגשות שלכם באופן מדויק ולתת להם שם. דמיינו שאתם רוכבים על גל רגשות ותארו אותם במילים או בכתיבה.
- פתחו תחושת סבלנות: למדו להפנות תשומת לב לרגשות שלכם בצורה סבלנית ומבלי לדרוך עליהם. קבלו על עצמכם את הרגשות שלכם ותנו להם להיות שם, בלי צורך למתוח ביקורת עצמית או להתנגד להם.
- למדו להביע את הרגשות שלכם: פנו לרגשות שלכם בצורה בריאה ודרך ביטויים ברורים. תוכלו להביע את הרגשות באמצעות מילים, כתיבה, אמנות, תרבות גופנית או כל אמצעי ביטוי אחר שיעזור לכם להביע את ההתנהלות הרגשית שלכם.
- תנו תשומת לב לרגשות של אחרים: התרגלו להבין את הרגשות של אנשים אחרים סביבכם. שימו לב לאופן בו הם מתבטאים וגלו את הצורך הרגשי שלהם. נסו להיות אמפתיים ולתת להם את התמיכה וההבנה שהם צריכים.
- תפתחו כלי לניהול רגשות: למדו כיצד לנהל רגשות שליליים ולהתמודד עם תסמיני מתח ולחץ. כלי כמו תרגול מניעה ורגיעה, שיטות התמודדות עם מתח והתבוננות מודעת יכולות לסייע בניהול רגשות בריאים.
טיפוח מודעות רגשית מחייב תשומת לב, התמדה ותרגול קבוע. באמצעות הבנה עמוקה של הרגשות שלנו ושל אחרים, אנו יכולים לפתח את גרעין העוצמה האישית והחוסן הפנימי שלנו.
הורות בימי מלחמה
הורות בימי מלחמה היא מאתגרת במיוחד. ישנם שמחליטים לשמור על רוגע ואווירה רגועה בבית כדי להעביר לילדים תחושה של ביטחון. אחרים בוחרים לדבר בפתיחות עם הילדים ולהסביר בצורה מתאימה לגילם מה קורה ואיך הם יכולים להתמודד עם המצב. במאמר הבא נגע בשאלות חשובות כמו: איך להסביר את המצב, איך להגיב במצבי אי שקט, איך לפתח חוסן נפשי ואיך לסייע במצבי פחד וחרדה.
איך להסביר לילדים על מלחמה ועל מצב ביטחוני קשה?
הסבר לילדים על מלחמה ומצב ביטחוני קשה דורש גישה רגישה והתאמה לגיל ולרמת הבנה של הילד. כאשר מסבירים דברים כאלה לילדים, חשוב לזכור את הנקודות הבאות:
- התאמה לגיל: ילדים מבינים את העולם בדרך שונה בהתאם לגילם. על כן, הסבר ומתן מידע על המלחמה צריך להיות מותאם לגיל ולרמת ההבנה של הילד.
- שימוש בלשון פשוטה: נסו להשתמש במילים פשוטות ובהסברים קצרים המתאימים לרמת ההבנה של הילד.
- הקשבה ושאלות: האזינו לשאלותיהם ובהתאם לשאלות הגיבו, ללא תוספת של מידע שהם לא ביקשו לדעת. אם אינם מבינים משהו, הסבירו בצורה נוספת או באופן שונה.
- הדגשת תחושת הביטחון: העבירו מסר של ביטחון והדגישו כי אתם כהורים ומבוגרים אחראיים ותעשו את המיטב על מנת לשמור עליהם.
- הדגשת עובדות: נסו להתמקד בעובדות ברורות ומסודרות במקום לזרוק מושגים מורכבים שייתכן ויבלבלו אותם.
לדוגמה, אם ילדים שואלים על מהות המלחמה, ניתן להסביר כי זו מצב בו אנשים רבים זה בזה, אך ישנם אנשים רבים שמתאמצים להבטיח שיהיה שלום וביטחון לכולם.
במידה והילדים שואלים שאלות כגון "למה אי אפשר ללכת לגינה?", יש להסביר להם כי כרגע אנחנו נמצאים במצב ביטחוני מיוחד שבו צריך להישאר קרובים למרחב מוגן, ואנו נשארים בקרבת הבית כי כך אנחנו מוגנים.
אילו פעילויות כדאי לעשות עם הילדים כדי להפחית חרדות ולהרגיע?
ישנן פעילויות רבות שיכולות לעזור לילדים להרגיע ולהפחית חרדות. כאשר אתה מחליט לעשות פעילות עם הילדים כדי לסייע להם להרגיע, חשוב להתחשב בגילם ובתחושות שהם חווים. כמה רעיונות:
- פעילות גופנית: פעילות כמו קפיצה, הליכה, רכיבה על אופניים, תרגילים פיזיים פשוטים מפיגים מתח ועוזרים בהרגעה.
- אמנות ויצירה: ציירו, צבעו, או עשו פרויקט יצירתי כלשהו. העבודה היצירתית יכולה להיות מרגיעה ומייצבת.
- שירה ומוסיקה: הקשיבו למוזיקה רגועה או שירו שירים יחד.
- מדיטציה ושלווה: למדו יחד טכניקות פשוטות של נשימה, או דימיון מודרך שיכול להרגיע את הילדים.
- סיפורים וקריאה: קראו ספרים או הפכו זאת לפעילות משותפת של קריאה שתאפשר לכל אחד להרגיע ולהירגע.
הפעילויות הללו יכולות להיות אפקטיביות לילדים בהתמודדות עם חרדות ובהרגעה. נסו לראות אילו פעילויות עוזרות לילד והמשיכו עם אלו שמרגיעות אותו ועוזרות בהפחתת המתחים.
איך לסייע לילדים שחווים פחד וחרדות במלחמה ובשהייה בממ"ד?
הילדים החווים פחד וחרדות במלחמה או בשהייה בממ"ד עשויים להרגיש חרדה, דאגה ואי-ביטחון.יש מספר דרכים שיכולות להיות מועילות כדי לסייע להם להתמודד עם רגשות כאלה:
- האזנה והבנה: האזינו לרגשותיהם ותחושותיהם ותנו להם לדבר על מה שהם מרגישים. תנו להם להביע את הפחדים שלהם והיו פתוחים לשאלותיהם.
- הסבר והתמודדות: הסבירו בצורה רגועה ובהבנה איך להתמודד עם רגשות של פחד ע"י טכניקות הרפיה כמו נשימה עמוקה או מדיטציה.
- יצירת רגיעה ותמיכה רגשית: עזרו לילדים ליצור רגעי הרפיה על ידי פעילויות כמו ציור, כתיבה, מוזיקה, או משחקי תפקידים. כל אלה יעזרו בהעצמתם והקניית תחושת הביטחון.
לסיכום, הורים נדרשים לפעול בצורה רגועה וממוקדת גם בתקופות של לחץ ואיומים. הדבר הכי חשוב הוא להיות נוכחים ולהעביר לילדים תחושה של ביטחון ותמיכה.